Bava Batra 225

Kapitel 225

א תניא אידך (במדבר לו, ט) ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר בסיבת הבעל הכתוב מדבר

1 Ein Anderes lehrt: es soll nicht der Erbbesitz von einem Stamme zu einem anderen Stamme übergehen; die Schrift spricht vom Übergange durch den Ehemann.

ב אתה אומר בסיבת הבעל או אינו אלא בסיבת הבן כשהוא אומר (במדבר לו, ז) ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה הרי הסיבת הבן אמור הא מה אני מקיים ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר בסיבת הבעל הכתוב מדבר

2 Du sagst, vom Übergange durch den Ehemann, vielleicht ist dem nicht so, sondern vom Übergange durch den Sohn? Wenn es heißt: es soll nicht der Erbbesitz bei den Kindern Jisraél von Stamm zu Stamm übergehen, so ist ja schon vom Übergange durch den Sohn gesprochen, somit spricht der Schriftvers: es soll die Erbschaft nicht von einem Stamme zu einem anderen Stamme übergehen, vom Übergänge durch den Ehemann.

ג דכולי עלמא מיהת ממטה למטה אחר בסיבת הבעל הכתוב מדבר מאי משמע סימן אמר רבה בר רב שילא אמר קרא איש תרוייהו איש כתיב בהו

3 Alle stimmen also überein, daß der Schriftvers: von einem Stamme zu einem anderen Stamme, vom Übergänge durch den Ehemann spricht; woher ist dies erwiesen? Rabba b. R. Šila erwiderte: In diesem Schriftverse heißt es Mann. – In beiden heißt es ja Mann!?

ד אלא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא ידבקו תרוייהו ידבקו כתיב בהו

4 R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: In diesem Schriftverse heißt es: anschließen. – In beiden heißt es ja anschließen!?

ה אלא אמר רבא אמר קרא ידבקו מטות רב אשי אמר אמר קרא ממטה למטה אחר ובן לאו אחר הוא

5 Vielmehr, erklärte Raba, in diesem Schriftverse heißt es: anschließen, die Stämme. R. Aši erklärte: Der Schriftvers lautet: von einem Stamme zu einem anderen, und ein Sohn ist kein anderer.

ו א"ר אבהו אמר ר' יוחנן אמר רבי ינאי אמר רבי ומטו בה משמיה דרבי יהושע בן קרחה מנין לבעל שאינו נוטל בראוי כבמוחזק שנאמר (דברי הימים א ב, כב) ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד מנין ליאיר שלא היה לו לשגוב אלא מלמד שנשא שגוב אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה יאיר

6 R. Abahu sagte im Namen R. Joḥanans im Namen R. Jannajs im Namen Rabbis, manche meinen, im Namen des R. Jehošua͑ b. Qorḥa: Woher, daß der Ehemann vom Anwartschaftlichen nicht ebenso erhält wie vom Vorhandenen? Es heißt: und Segub erzeugte Jaír; dieser hatte dreiundzwanzig Städte im Lande Gilea͑d; woher hatte Jaír, was Segub nicht hatte? Dies lehrt, daß Segub eine Frau geheiratet hatte, die bei Lebzeiten ihrer Erblasser gestorben war, und als diese starben, beerbte sie Jaír.

ז ואומר (יהושע כד, לג) ואלעזר בן אהרן מת ויקברו וגו' מנין לפנחס שלא היה לו לאלעזר מלמד שנשא אלעזר אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה פנחס

7 Ferner heißt es: und als Elea͑zar, der Sohn Ahrons, gestorben war, begrub &c.; woher hatte Pinḥas, was Elea͑zar nicht hatte? Dies lehrt, daß Elea͑zar eine Frau geheiratet hatte, die bei Lebzeiten ihrer Erblasser gestorben war, und als diese starben, beerbte sie Pinḥas. –

ח ומאי ואומר וכי תימא יאיר דהוה נסיב איתתא ומתה וירתה תלמוד לומר ואלעזר בן אהרן מת וכי תימא דנפלה ליה בשדה חרמים אמר קרא בנו נחלה הראויה לו וירשה בנו:

8 Wozu ist das ‘ferner’ nötig? – Man könnte glauben, Jaír habe seine verstorbene Frau beerbt, so heißt es: und als Elea͑zar, der Sohn Ahrons, gestorben war. Wolltest du sagen, es sei ihm als Banngut zugefallen, so beißt esSohn, eine Erbschaft, auf die er Anspruch, die aber sein Sohn geerbt hatte.

ט ובני אחות: תנא בני אחות ולא בנות אחות

9 DIE SÖHNE DER SCHWESTERN. Es wird gelehrt: Die Söhne der Schwestern, nicht aber die Töchter der Schwestern. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel